החלטה בתיק ת"א 24001-02-13

1.בפניי בקשה לפסילת מסמכים. 

הרקע העובדתי

2. התובע הגיש נגד הנתבעות תובענה בגין נזקים שנגרמו לו עקב תאונת דרכים. לטענתו, בעקבות התאונה החל התובע לסבול מתסמינים קשים של הפרעת דחק-פוס טראומטית (PTSD). תסמינים אלה התבטאו בדיכאון קשה מלווה בהתקפי חרדה חוזרים ונשנים המלווים בבהלה, הרטבת לילה  והתנתקות מהסביבה. כמו כן, החל התובע לסבול מפלאשבקים מהתאונה, סיוטי לילה, סף גירוי נמוך, עצבנות, חוסר ריכוז ועוד.

3.ביחד עם הגשת התביעה הגיש התובע בקשה למינוי מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטרי. משהובא התיק בפניי, לאחר הגשת כתב הגנה, הוריתי על מינוי מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטרי. הנתבעות הגישו בקשה לעיכוב בדיקת התובע על ידי המומחה הרפואי ופסילת מסמכים שהוגשו לו : מסמך מהפסיכולוגית הקלינית, סילבי דוד- קוסיאקובסקי, מיום 14.10.12 ; מסמך מהפסיכיאטר, ד"ר יובל גולדבורט, מיום 4.12.12 (להלן- המסמכים שפסילתם התבקשה).

טענות הצדדים

4.לטענת הנתבעות המסמכים שפסילתם התבקשה, הינם בגדר חוות דעת רפואיות הפסולות להמצאה למומחה רפואי המתמנה על ידי בית המשפט.

5.לטענת התובע כל המידע הכלול במסמכים שפסילתם מבוקשת נעשה במסגרת הטיפול הרפואי אותו קיבל התובע בעקבות התאונה. מדובר במידע חיוני לצורך מתן אבחנה וייעוץ נכונים מצד הגורמים המטפלים, באשר למהות הטיפול הנפשי הדרוש. המסמכים אינם בגדר מסמכים "מוזמנים" על ידי התובע.

6.לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, ועל מנת לחסוך בהליכים מיותרים ובהוצאות מרובות, הצעתי לצדדים להסכים לדחיית הבקשה לפסילת המסמכים ללא צו להוצאות. לצערי דחה ב"כ הנתבעות את הצעת בית המשפט.

דיון והכרעה

7. הוראת הדין שעל פיה יש לבחון את הלגיטימיות שבהצגת המסמכים שבמחלוקת למומחה היא תקנה 8 לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז -1986, (להלן: תקנות המומחים) הקובעת, כי למומחה יומצאו "... כל המסמכים בדבר הטיפול הרפואי שניתן לו ובדבר הבדיקות שנבדק לצורך אותו טיפול, הנוגעים לעניין שבמחלוקת, ובלבד שלא יגיש למומחה חוות דעת רפואית." קיימת פסיקה נרחבת שעסקה בפרשנות הוראה זו שנקודת המוצא היא שההוראה מבטאת "איזון" בין הרצון להניח לפני המומחה תשתית עובדתית מלאה כדי שיוכל לתן חוות דעת רצינית ומקצועית, לבין השאיפה לשמור על אובייקטיביות של המומחה ועל עצמאות שיקול דעתו (רע"א 5270/09 פרז נ' תורג'מן (22.2.10);  רע"א 3528/12 פלוני נ' הפניקס הישראלי חברה לביטוח (פסקה 10 לפסק הדין, 16.7.12).

8. ברע"א 3528/12 פלוני נ' הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ (פסקה 13 לפסק הדין, 16.7.12) נקבע כי:-

"היותו של המסמך "מוזמן"... הוא נתון שאין להתעלם ממנו כאשר בוחנים אם יש לפנינו "חוות דעת", אך זהו רק אחד הנתונים". (ההדגשה אינה במקור).

9. ברע"א 3007/12 פלונית נ' הראל חברה לביטוח (פסקה 10 לפסק הדין, 30.5.12) נקבע:-

"...אין להרחיב את משמעות המונח "חוות דעת" אל מעבר למסמכים שמתקיימים בהם סממנים מובהקים של חוות דעת, כגון: הערכת שיעור הנכות הצמיתה, הערכת סיכויי ההחלמה או ההחמרה בעתיד"

ור' גם רע"א 3528/12 פלוני נ' הפניקס הישראלי חברה לביטוח, (פסקה 12 לפסק הדין, 16.7.12).

10. כמו כן, נקבע כי קיימת חזקה בעלת משקל כי "ניתן לסמוך על המומחה המקצועי והמנוסה, זרועו הארוכה של בית המשפט, שידע להפריד את המוץ מן התבן, ולשמור על עצמאות שיקול דעתו והתרשמותו גם אל מול מקצת חוות דעת" (רע"א 5270/09  פרז נ' תורג'מן (22.2.10);  ור' 3528/12 פלוני נ' הפניקס הישראלי חברה לביטוח, (16.7.12).

11. במקרה דנן, המסמכים שפסילתם התבקשה אינם מכילים סממנים מובהקים של חוות דעת, כגון: הערכת שיעור הנכות הצמיתה, הערכת סיכויי ההחלמה או ההחמרה בעתיד. הטענה כי המסמכים הינם מסמכים "מוזמנים" אין בה כדי לשנות את העובדה כי המסמכים אינם בגדר "חוות דעת". לפיכך, אין מקום לפסול אותם ויש לסמוך על שיקול דעתו של המומחה הרפואי שמונה שידע לתת להם את המשקל הראוי.

12. לאור כל האמור לעיל, הבקשה לפסילת המסמכים נדחית.

הוצאות